- לא מצליחים להשתלט על האכילה?
- מרגישים שהאכילה מנהלת אתכם?
- מרגישים שאתם אוכלים בכמויות גדולות גם אחרי ששבעתם?
יכול להיות שיש לכם הפרעת אכילה התקפית!
לפני שנתחיל חשוב לי להדגיש- להפרעת אכילה התקפית יש כמה שמות נוספים כמו: "הפרעת אכילה בולמוסית" או "הפרעת אכילה כפייתית", או בשמה המקצועי " Binge Eating Disorder" או בקיצור- BED.
לאורך המאמר אשתמש בחלק מהשמות.
זה לא סתם חוסר שליטה, זו הפרעת אכילה!
כמעט כל אדם בעולם יעיד על עצמו שחווה לפחות פעם אחת בחיים אירוע של אכילת יתר עד מצב של כאב בטן- בארוחה משפחתית, ארוחה במסעדה שווה או סתם בעקבות דחיית ארוחה עד כדי מורעבות.
האם זה אומר שכל האנשים בעולם סובלים מ-BED? לא!
להבדיל מהמצבים המתוארים, אצל אנשים הסובלים מהפרעת אכילה כפייתית תדירות איבודי השליטה עם אוכל גבוהה הרבה יותר- לפחות פעם 1 בשבוע. בנוסף, אותם מצבים יכללו כמויות מזון גדולות מאוד באופן אובייקטיבי ויגיעו לעד אלפי קלוריות בארוחה. שוני נוסף בין ארוחה גדולה שנפוצה בכלל האוכלוסיה לבין מי שסובל מהפרעת אכילה כפייתית הוא שאותם אירועים של אכילה מוגזמת לרוב יעשו בסתר, לדוגמה: בשעות הלילה או בבית ריק, וילוו בתחושות של אשמה, בושה ותסכול.
שכיחות ההפרעה:
הפרעת אכילה כפייתית נחשבת להפרעה השכיחה ביותר מבין כל הפרעות האכילה, ולמרות השכיחות הגבוהה- היא הכי פחות מוכרת. הסיבה לכך היא שהרבה יותר קשה לזהות אותה! להבדיל מאנורקסיה ובולמיה שקל לזהות בעקבות הרזון הקיצוני או נוכחותן של התנהגויות מפצות, בהפרעת אכילה כפייתית הסימפטומים "שקופים" ונפוצים במידה מסויימת גם אצל האוכלוסיה הבריאה, אם כי בהיקפים הרבה פחות משמעותיים. הסימפטומים העיקריים הם: אכילה בכמויות גדולות, אכילה מהירה, חוסר שליטה באכילה, אכילה בלתי פוסקת ואימפולסיבית ובאופן כללי אכילה יותר דחפית ופחות נשלטת. הרבה פעמים אנשים הסובלים מההפרעה יתפסו בעיני הסביבה כ"חסרי שליטה", גרגרנים, ואימפולסיבים למרות שמדובר בהפרעת אכילה שדורשת התייחסות שונה!
קריטריונים לזיהוי ההפרעה- יש לי BED?
אם התיאורים עד כאן נשמים לכם מוכרים, תוכלו לבדוק בעצמכם אם אתם סובלים מהפרעת אכילה כפייתית על פי הקריטריונים שקבעו ה- DSM 5. כמובן שאבחנה רשמית תיעשה רק ע"י פסיכיאטר, אבל בינתיים תוכלו לבחון מול עצמכם האם מה שאתם חווים הוא מעבר לסתם קושי באכילה מאורגנת.
הקריטריונים הם:
1. נוכחות התקפי אכילה חוזרים שמתאפיינים ב:
- אכילה בפרק זמן נתון של כמות מזון גדולה יותר (באופן אובייקטיב) ממה שאדם ממוצע היה אוכל באותו פרק זמן בנסיבות דומות.
- תחושת היעדר שליטה באכילה במהלך ההתקף, לדוגמה: אכילה בכמות גדולה ממה שתוכננה, או אכילה של סוגי מזון למרות הניסיון להימנע מהם.
2. התקפי האכילה שכוללים לפחות 3 מהמצבים הבאים:
- אכילה מהירה יותר מהרגיל.
- אכילה עד תחושת מלאות לא נעימה.
- אכילת כמות מזון גדולה ללא נוכחות לרעב פיזי.
- הסתרה- אכילה לבד בעקבות בושה או אכילה אחרת מאכילה בחברה.
- לאחר האכילה- תחושות אשמה, גועל, חרטה, דיכאון ובושה.
3. תחושת מצוקה בעקבות התקף האכילה.
4. התקפי האכילה לא מלווים ב"התנהגויות מפצות" כפי שניתן לזהות בבולמיה.
5. תדירות התקפי האכילה- לפחות פעם 1 בשבוע במשך 3 חודשים.
אני עונה רק על חלק מההגדרות:
קיימים מצבי ביניים שנקראים בשפה המקצועית "מצבים תת קלינים". אותם מצבים עונים חלקית על ההגדרות של הפרעת אכילה התקפית, לדוגמה: מענה על 2 קריטריונים מסעיף 3, או נוכחות בולמוסים בתדירות נמוכה יותר מפעם 1 בשבוע. גם במצבים תת קלינים נדרש טיפול מותאם, אבל הוא יכול להיות יותר גמיש ולהתבצע בצורה יותר הדרגתית.
למה חשוב לטפל בהפרעת אכילה התקפית?
כמו בכל מצב של הפרעה גופנית או נפשית, אם לא מטפלים המצב מחמיר ומופיעים סיבוכים.
בהקשר של BED הסיבוכים הם רבים:
- שינוי גודל הקיבה: הקיבה בנויה משריר, ובמצבים של התקפי אכילה מרובים- היא תגדל ותפגע בתחושת השובע התקינה גם במצבים של ארוחה גדולה. מין תחושה של "זה לא מזיז לי".
- שיבוש באיתותי רעב ושובע: כשלאורך זמן יש חוסר הקשבה לאותות רעב ושובע הגוף מבין שלא קשובים לו וכתוצאה מכך מופיעים שיבושים במערכת שגורמות לתחושות הרעב והשובע להיות מעורפלות, קהות ולא מהימנות. במצב כזה יהיה קשה יותר ויותר לזהות שובע בזמן ארוחה מה שיוביל לאכילת כמויות גדולות מאוד בארוחות עצמן.
- שיבושים הורמונלים: במהלך בולמוס הגוף מקבל כמויות גדולות מאוד של מזון ובהתאם גם כמויות לא מבוטלות של: לוריות, פחמימות, שומן וכו'. הגוף מגיב לאותן כמויות מזון גדולות בשינויים הורמונלים כמו: הפרשה מוגברת של אינסולין, לפטין, גרלין , דופאמין ועוד.
- סיבוכים בריאותיים ומטבולים: אותם שינויים הורמונלים מגבירים סיכון להתפתחות מחלות כמו: השמנה, סוכרת סוג 2, כבד שומני, עודף כולסטרול ושומנים בדם, סתימת עורקים, שחלות פוליציסיטיות, יתר לחץ דם, ועלול לפגוע בפעילת התקינה של הלב.
- השפעה חברתית: בהרבה מהמקרים אדם הסובל מהפרעת אכילה כפייתית ירגיש לא בנוח בסיטואציות חברתיות שכוללות מזון, עד כדי הימנעות מאכילה בחברה.
- פגיעה בביטחון עצמי, דימוי גוף, והערכה עצמית: התקפי אכילה מלווים בתחושות חוסר שליטה ותחושות שליליות אחרות, אשר גורמות לפגיעה בהערכה העצמית, בביטחון העצמי ובדימוי הגוף. פעמים רבות הפגיעה בדימוי הגוף תוביל לחוסר נוחות בעמידה מול מראה, בקניית בגדים, בלבישת בגד ים או בגדים קצרים ועוד.
הבנתי שיש לי הפרעת אכילה- מה עכשיו?
אם הבנת שיש לך הפרעת אכילה כפייתית כדאי לפנות לעזרה מקצועית בהקדם כדי להימנע מסיבוכים גופניים ונפשיים מיותרים! הטיפול בהפרעת אכילה כפייתית, כמו בשאר הפרעות האכילה, יכלול ליווי של דיאטנית קלינית מומחית להפרעות אכילה, ולרוב גם ליווי רגשי ע"י פסיכולוג מומחה בתחום. במצבים מסויימים יומלץ לשלב גם טיפול תרופתי שינתן ע"י פסיכיאטר במטרה להפחית דפוסים התנהגותיים שנלווים להפרעה כמו: אימפולסיביות, מיתן דחפים, דיכאון, חרדה ועוד. מטרת הטיפול בהפרעת אכילה כפייתית היא הפחתה ונרמול של דפוסי אכילה בעייתיים כמו: אכילה מהירה, אכילה בכמויות גדולות, אכילה ללא שליטה, אכילה ללא רעב, אכילה בהסתרה ועיוותים קוגנטיבים ורגשיים נלווים בדגש על אכילה, אוכל, נראות ודימוי גוף.
הטיפול בחדר הדיאטנית כולל היכרות עם ההפרעה במישור התזונתי, היכרות עם גורמי ההפרעה ודרכי הטיפול בה. הטיפול מתמקד בזיהוי הטריגרים להתקפי האכילה באמצעות רישום יומן אכילה וכלי ניטור נוספים. בנוסף שואף לשנות התנהגויות אכילה בעייתיות כמו: אכילה מהירה, אכילה בכמויות גדולות, אכילה ללא שליטה, אכילה שלא בעקבות רעב ונרמול תחושות רעב ושובע שבמקרים רבים נפגעים כחלק מסיבוכי ההפרעה.
לסיכום:
עכשיו, אחרי שהבנתם מה זו הפרעת אכילה כפייתית, נחשפתם לקריטריונים לאבחנה ולמה שעלול לקרות למי שסובל ממנה ונמנע לטיפול, עליכם לברר מול עצמכם (או מול איש מקצוע, עדיף) האם אתם סובלים מהפרעת אכילה כפייתית.
לקריאה נוספת על טיפול בBED- כנסו למאמר ותגלו כל מה שחשוב על הטיפול בהפרעת אכילה כפייתית
