אכילה בלילה – מתי זה הופך להפרעה שדורשת טיפול?

למרות שהפרעת אכילה לילית (Night Eating Syndrome – NES) היא תופעה פחות מוכרת , היא מופיעה אצל לא מעט נשים וגברים שלא תמיד הם יודעים לקרוא לה בשם. אם אתם מוצאים את עצמכם אוכלים בעיקר בשעות הערב והלילה, לעיתים אפילו מתעוררים כדי לאכול, יכול להיות שמדובר ביותר מ"סתם הרגל גרוע" או חולשה.
Night Eating Syndrome) NES)- הפרעת אכילה בלילה, היא הפרעה מורכבת שמשלבת גורמים ביולוגיים, רגשיים והתנהגותיים ובשביל לטפל בה בצורה אופטימלית מומלץ מאוד להכיר אותה לעומק.

בפוסט הבא אנסה לפרט ולהסביר לעומק על ההפרעה, ככה שבסוף הקריאה תדעו איך נכון לטפל בה בצורה אופטימלית.

מה זו בעצם הפרעת אכילה לילית?

NES מוגדרת בספרות המקצועית כהפרעת אכילה ושינה, שבה חלק משמעותי מהאכילה היומית מתרחש בשעות הערב והלילה – לעיתים אפילו אכילה מתוך שינה. מדובר בדפוס חוזר שפוגע בשינה, בתיאבון, ובתפקוד היומיומי.

שכיחות: ההערכה היא ש-NES נוכחת בכ-1.5%–2% מהאוכלוסייה הכללית, ובקרב אנשים עם השמנת יתר – השכיחות עולה ל-6%–16%.

אוכלוסיות בסיכון מוגבר כוללות:

• אנשים עם השמנת יתר או עלייה במשקל שאינה מוסברת.
• אנשים שסובלים מהפרעות מצב רוח, בעיקר דיכאון וחרדה.
• אנשים עם בעיות שינה: דפוסי שינה לא סדירים,קשיי שינה או יקיצות תכופות בלילה.
• אנשים שסובלים מאכילה רגשית, בעיקר בשעות הערב.

מה גורם להפרעת אכילה לילית?

כמו ברוב הפרעות האכילה, גם כאן אין סיבה אחת. לרוב מדובר בשילוב של כמה גורמים:

• שיבוש ביצור או בהפרשת הורמונים: מלטונין, גרלין, לפטין וקורטיזול – הורמונים שמשפיעים על רעב, שובע, סטרס ושינה.
• שינה לא סדירה: עבודה במשמרות, עייפות כרונית או קשיי הירדמות יפגעו בהפרשת הורמונים תקינה ובכך ישפיעו לרעה על השעון הביולוגי ועל מנגנון הרעב והשובע.
• מצב רגשי: מתח נפשי, דיכאון או חרדה עלולים לעודד אכילה לילית כדרך התמודדות.
• הרגלים נלמדים: שימוש קבוע באוכל כאמצעי הרגעה לקראת שינה יוביל לקיבוע הדפוס.

מה ההבדל בין הפרעת אכילה לילית לבין אכילה רגשית "רגילה"?

הפרעת אכילה בלילה יכולה להיראות כמו "סתם" נשנוש לילי, אבל מדובר בהתנהגות אכילה בעלת מאפיינים שונים לחלוטין. הנה כמה הבדלים ברורים:

1. זמן האכילה:
   • הפרעת אכילה לילית: מתרחשת בשעות הערב המאוחרת ולאורך הלילה. לעיתים מתקיימת אכילה מתוך שינה או יקיצה לצורך אכילה.
   • אכילה רגשית: מתרחשת בעיקר בשעות הערב, אך לא במהלך השינה.
     
2. תדירות:
   • הפרעת אכילה לילית: קבוע וחוזר על עצמו לפחות פעמיים בשבוע.
   • אכילה רגשית: תדירות משתנה, תלויה ברגש ובסיטואציה.
     
3. תיאבון בבוקר:
   • הפרעת אכילה לילית: לרוב ירוד או לא קיים.
   • אכילה רגשית: לא משפיעה בהכרח על התיאבון ביום שאחרי.
     
4. מודעות:
   • הפרעת אכילה לילית: יש מודעות חלקית או מלאה, לעיתים מתוך שינה למחצה.
   • אכילה רגשית: יש מודעות ברורה לרגש ולפעולה.
     
5. מניע:
   • הפרעת אכילה לילית: משולב – פיזיולוגי ורגשי.
   • אכילה רגשית: רגשי בלבד.

למה חשוב לטפל ב-הפרעת אכילה לילית?

הפרעת אכילה לילית (NES) היא לא רק הפרעה באכילה – היא משפיעה על תחומים רבים בחיים ולכן חשוב לטפל בה ברצינות. הנה חלק מהסיבוכים האפשריים:

• שיבוש בשינה:
  יקיצות ליליות פוגעות באיכות השינה ומובילות לעייפות מתמשכת ופגיעה בתפקוד היומיומי, בפרודוקטיביות, ובבריאות הגופנית והנפשית שמושפעת משינה.

• שיבוש בשינה:
  יקיצות ליליות פוגעות באיכות השינה ומובילות לעייפות מתמשכת ופגיעה בתפקוד היומיומי, בפרודוקטיביות, ובבריאות הגופנית והנפשית שמושפעת משינה.

• סיבוכים בריאותיים ומטבולים:
  בגלל צריכה קלורית עודפת במהלך הלילה, קיים סיכון להשמנת יתר ולהתפתחות מחלות מטבוליות, כמו: סוכרת, כבד שומני, כולסטרול גבוה ועוד. 

• דימוי עצמי ירוד: במקרים רבים האכילה בלילה מלווה בתחושות חוסר שליטה, אשמה, תסכול והלקאה עצמית, אשר פוגעות בהערכה העצמית, בביטחון העצמי ובדימוי הגוף.  פעמים רבות פגיעה זו תשפיע לרעה בכל הקשור לביטחון במראה, הימנעות מלבישת בגדים מסויימים, קניית בגדים ועוד.

• החמרה במצב הרגשי:
  בעקבות אותן תחושות שליליות ביחס לגוף, לעיתים החרדה והדיכאון עשויים להחמיר.

• התקבעות דפוסים: כאשר ההפרעה לא מטופלת, הגוף והמוח "מתרגלים" לאכול בלילה – ודפוס ההתנהגות מתקבע ומחמיר.

איך אדע אם יש לי הפרעת אכילה לילית (NES)?

אם ההסבר עד כאן נשמע לכם מוכר, תוכלו לבדוק בעצמכם האם אתם עונים על הקריטריונים לאבחנה לפי ה-DSM 5 (ספר האבחנות המקצועי). חשוב להדגיש שאבחון מלא ייעשה רק על ידי פסיכיאטר או איש מקצוע מוסמך, אבל בינתיים הרשימה הבאה תוכל לעזור לכם לקבל כיוון ראשוני- האם מדובר בקושי רגעי מול אוכל, או בדפוס עמוק יותר שמצריך התייחסות מקצועית.

• אכילה של לפחות 25% מהקלוריות היומיות לאחר ארוחת הערב.
• אירועים של אכילת יתר לילית בעקבות יקיצה ו/או בשעות הערב, לפחות פעמיים בשבוע במשך 3 חודשים או יותר.
• בנוסף, כדי לאבחן NES נדרשת הופעה של 3 מתוך 5 התסמינים הבאים:

1. חוסר תיאבון בבוקר, לעיתים עד כדי דילוג קבוע על ארוחת בוקר.
2. דחף לאכילה בערב/לילה
3. אמונה בצורך לאכול על מנת לחזור לישון
4. מצב רוח ירוד, חרדה או דיכאון
5. קשיי שינה או יקיצות מהשינה לצורך אכילה

אני עונה רק על חלק מהסעיפים:

קיימים מצבי ביניים שנקראים בשפה המקצועית "מצבים תת קלינים". אותם מצבים מתייחסים למקרים בהם האדם עומד רק בחלק מהקריטריונים לאבחון NES.  לדוגמה: מענה על על פחות מ-3 תסמינים, או אירועי אכילה לילית בתדירות נמוכה יותר מפעמיים בשבוע.
ובכל זאת, גם אם מדובר בהפרעה חלקית, על מנת לטפל במצב ולהסדיר את האכילה נדרשת התייחסות מקצועית ומותאמת מצד אנשי מקצוע רלוונטים.

יש לי אכילה לילית – מה עכשיו?

ראשית מומלץ לפנות לאבחון מדוייק ומקצועי שיעזור לאבחן האם מדובר בהפרעה קלינית, תת קלינית או הרגלי אכילה רגשיים. במידה וזיהית שאת סובלת מהפרעת אכילה לילית, הטיפול יעשה, כמו בשאר הפרעות האכילה, באמצעות ליווי של דיאטנית קלינית מומחית להפרעות אכילה. בנוסף לדיאטנית, במקרים רבים תידרש עבודה מקצועית לצורך שיפור דפוסי השינה וזיהוי טריגריים ליליים שגורמים להתעוררות, ולעיתים ידרש גם טיפול רגשי אשר יתמקד בגורמים שמובילים לאכילה ובשינוי תגובות אוטומטיות.

לסיכום – אכילה בלילה זה לא גזירת גורל:

אם את או אתה מזהים את עצמכם בתוך התיאורים לאורך הפוסט – חשוב לי לומר לך: זה לא אתם, זו ההפרעה!
ויש לה שם, הסבר ופתרון יעיל ופרקטי!
אין צורך להמשיך להילחם לבד בכל לילה מחדש. 

בעבודה משותפת, אפשר להבין מה עומד מאחורי הדחף לאכול בלילה, להיפטר מתחושת האשמה, ולבנות הרגלים שיעזרו לך להרגיש ביטחון מול האוכל.

אני מזמינה אותך לעשות את הצעד הראשון – לפנות אליי לשיחה ולבדוק יחד אם הטיפול שאני מציעה מתאים לך.
לפעמים כל מה שצריך זה יד שמכוונת, והכרה אמיתית במה שעובר עלייך.

לפרטים נוספים על הליווי- השאירו פרטים בעמוד יצירת קשר.