כולנו מכירים את הרגעים האלה לאורך היום:
- "יום העבודה כל כך מתיש! רק קפה ישאיר אותי בעירנות!"
- "ארוחת הערב עם הילדים, המקלחות וההשכבה במיטות דרשו ממני כל כך הרבה אנרגיה… מגיע לי להתפנק עם איזה משהו טעים מול הטלויזיה."
- "בימים עמוסים של פגישות, בין פגישה לפגישה אני עושה לי הפסקות קפה עם משהו מתוק כדי לשמור על ריכוז."
- "היה לי מבחן בלימודים, היה ממש קשה ויצאתי עם תחושה נוראית! חייבת משהו טעים כדי להירגע"
- "היום בעבודה הבוס התעצבן עלי בלי סיבה מול כל המשרד וזה היה כל כך מביך! הרגשתי שאני חייבת משהו מתוק כדי להעביר את תחושת העלבון."
- "אני עוברת ימים מלחיצים ומרגישה שאני חייבת כל הזמן מתוק כדי להוריד את הסטרס"
כל המצבים האלו, יחד עם מצבים נוספים בהם האכילה מתבצעת לא בעקבות רעב פיזי מוגדרים בשפה המקצועית "אכילה רגשית".
הרבה מטופלים חדשים שמגיעים אלי לקליניקה משתפים אותי שאחת הדרכים שלהם להשתיק מחשבות ורגשות לא נעימים היא באמצעות אוכל שהם אוהבים. אותם מטופלים מספרים לי שהאוכל מנחם ומרגיע אותם, אבל האם אכילה באותם רגעים באמת תפתור את הבעיה?\
במאמר הבא אשתף אתכם בהשלכות השליליות של אכילה רגשית ככלי להרגעה ובנוסף אשתף אתכם מה אפשר לעשות כדי להפחית אותה!
אז מה הבעיה באכילה רגשית?
- אכילה רגשית לרוב מחמירה את הרגשות השליליים: אמנם רבים מוצאים נחמה באוכל ונעזרים בו להרגעה ברמה הרגעית ולהתמודדות עם רגשות שליליים כמו כעס, אשמה, תסכול, בדידות, לחץ, חרדה או רגשות קשים אחרים, אבל האמת היא שברוב המקרים פעולת האכילה תוביל להתווספות תחושות של אשמה ותסכול על עצם האכילה- מה שבסופו של דבר יעצים את קשת הרגשות השליליים.
- אכילה רגשית לא באמת תפתור את הבעיה: השתקת דאגות, רגשות, ומצבים רגשיים שונים באמצעות אוכל זה לא יותר מ"פלסטר"- האוכל משתיק ומרגיע באותו רגע, אבל לא באמת פותר את המצב הרגשי ולכן בסופו של דבר נישאר עם אותה בעיה ראשונית.
- לאכילה הרגשית קיימות גם סכנות בריאותיות: אכילה רגשית בתדירות גבוהה מובילה לאכילה לא מאוזנת ובכך עלולה לגרום למחלות כמו: סוכרת, כבד שומני, כולסטרול, לחץ דם ועודף משקל.
אז אחרי שהבנו את ההשלכות השליליות של אכילה רגשית, בואו נבין איך אפשר להתמודד בצורה טובה יותר עם תחושות ומצבים קשים?
קודם כל- קבלה ואמפטיה למצב! אם זיהיתם שאכלתם רגשית- כעס עצמי ותחושת אשמה לא יפתרו את הבעיה ולא יחזירו את הגלגל אחורה. נסו להיות באמפתיה וקבלה. זה כבר קרה, אין מה לכעוס!
חוץ מלקבל באמפתיה מצבים של אכילה רגשית חשוב להבין מאיפה היא מגיע ואיך אפשר להפחית אותה!
נתחיל בזה שהבריחה לאכילה נועדה לענות על צורך רגשי מסויים, ולכן בשביל להפחית מצבי אכילה רגשית נדרש מכם לזהות את הסיבה לאכילה הרגשית- הרגשות והתחושות שאיתם קשה לכם להתמודד ושמפנות אתכם לאכילה. לאחר שזיהיתם את המקור לאכילה הרגשית, נסו למצוא פעולות חלופיות שיענו לכם על הצורך ויספקו הרגעה שלא באמצעות אכילה. חשוב לדעת– הפעולות להרגעה משתנות בין אדם לאדם ובין רגשות שונים אצל אותו אדם. לדוגמה: שני אנשים שונים שחווים לחץ- כל אדם ימצא רגיעה בפעולה אחרת- עבור אחד ריצה תהווה שחרור והרגעה ועבור השני- דווקא מקלחת חמה תיצור הרגעה
במקביל למציאת פעולות חלופיות להרגעה, חשוב ללמוד להכיל ולקבל את הרגשות השליליים כדי שבעתיד תוכלו ליצור וויסות רגשי והרגעה ללא צורך בפעולות חיצוניות. בנוסף- היכולת להכיל רגשות קשים תסייע מאוד במצבים בהם מציאת פעולה חלופית להרגעה לא רלוונטית.
איך מתקדמים מכאן?
נסו ליצור רשימה של פעולות שעושות לכם טוב ועוזרות לכם להירגע במצבים של התעוררות רגש לא נעים. נסו לחשוב איזו פעולה יכולה להפיג תחושת שיעמום או בדידות, איזו פעולה תוכל לתרום לכם ברגעים של כעס, סטרס, עצב, תסכול, וכו'. לאחר שיצרתם רשימה, שמרו אותה לפעם הבאה שתזהו התעוררות של רגש לא נעים. במקרה שיעלה רגש- נסו לפנות לאחת מהפעולות שרשמתם לפני שתיגשו לאכילה ובדקו אם אותה פעולה חלופית עזרה לכם להפחית או לוותר על האכילה הרגשית.
לסיכום:
טיפול באכילה רגשית מחייב התייחסות וזיהוי של הגורמים הרגשיים המניעים להתנהגות המפצה. טיפול איכותי יכלול זיהוי של טריגרים רגשיים המובילים לאכילה מופרזת וישלב כלים כמו וויסות רגשי, התמודדות וקבלה של רגשות שליליים, מציאת פעולות חלופיות ועוד.
