השעה מאוחרת, כולם כבר ישנים, וזה בדיוק הרגע שבו הקושי מתעורר.
תסמונת אכילה לילית (Night Eating Syndrome) היא לא סתם נשנוש מול הטלוויזיה או חוסר כוח רצון של סוף יום, זוהי תחושה עמוקה וחזקה שהגוף פשוט חייב אוכל.
בין אם מדובר בקושי להירדם ללא אכילה, ובין אם מדובר בהתעוררויות באמצע הלילה המלוות בדחף בלתי נשלט לאכול כדי להצליח לחזור לישון.
ברוב המקרים הבוקר שאחרי מלווה בתחושת כבדות, היעדר תיאבון, ותחושות קשות של אשמה ותסכול.
אני כאן כדי לומר לכם:
המעגל הזה הוא לא תוצאה של אופי חלש, אלא של מנגנון פיזיולוגי והתנהגותי שיצא מאיזון, ובקליניקה נלמד יחד איך אפשר לטפל בו ולהחזיר את השקט ללילות.
אבחנה של תסמונת אכילה לילית ניתנת כאשר קיים דפוס חוזר, לפחות 2 אירועים בשבוע, של אכילה משמעותית בשעות המאוחרות.
בין אם מדובר בצריכת חלק ניכר מהתזונה היומית (מעל 25%) לאחר ארוחת הערב, או בהתעוררויות ליליות המלוות באכילה.
לפי ספר האבחנות (DSM-5), התסמונת מלווה בלפחות שלושה מהסימנים הבאים:
בדיוק כמו בהפרעות אכילה אחרות, גם לאכילה לילית קיים ספקטרום רחב. ישנו אחוז לא מבוטל של אנשים שמתמודדים עם אכילה לילית חלקית – התעוררויות בתדירות נמוכה יותר (לא כל לילה) או נוכחות חלקית של התסמינים. גם במצבים אלו, ההתמודדות היא שוחקת ופוגעת משמעותית באיכות החיים והשינה. כדי לעצור את הסבל ולהחזיר את השקט ללילות נדרשת עבודה לפי פרוטוקול טיפולי ייעודי.
כדי לטפל באכילה לילית, אי אפשר פשוט "להפסיק לאכול בשמונה בערב".
ניסיונות אלו לרוב מחזיקים מעמד יום-יומיים ואז נשברים.
אכילה לילית לא נובעת מחוסר כוח רצון, אלא משיבוש עמוק במנגנונים הביולוגיים והפסיכולוגיים: חוסר סנכרון של השעון הביולוגי (הציר הצירקדי), שיבוש במנגנוני רעב ושובע וקושי בוויסות רגשי.
לכן הפתרון חייב לגעת בשורש הבעיה ולא רק בתזמון ארוחות.
הליווי מתבסס על פרוטוקולי CBT מותאמים ופועל ב-3 צירים מרכזיים:
המאבק הלילי באוכל הוא שוחק, מתסכל ולרוב נעשה בבדידות גמורה. אבל אתם לא חייבים להמשיך להילחם בו לבד.
אני מזמינה אתכם לשיחת היכרות דיסקרטית ונטולת שיפוטיות, בה נבין יחד איך הכלים המקצועיים יוכלו לעזור לכם להשאיר את האכילה ביום, ולישון בשקט בלילה.
השאירו פרטים ואחזור אליכם!